אי שם בסוף 2003, בעודי תלמיד בתיכון, הייתי מרותק לאנימציה ממוחשבת של חללית הנכנסת לאטמוספרה של מאדים, מאטה עם מצנח, ומשחררת גוש כדורים בצורת פירמידה, המקפץ לו על שטחו של כוכב הלכת האדום. לאחר שהגוש נעצר, הוא נפתח ויצא ממנו רובוט, בצורה של שולחן קטן עם שישה רגליים בעלי גלגלים ו-"ראש" עם מצלמה. הסרטון שתיאר בצורה דרמטית את כל התהליך המסובך ועתיר הסיכונים של הנחיתה הלהיב אותי מאוד.
במהלך ה-8 שנים שעברו ההתעניינות שלי הלכה וגברה עד שהגיע לשיא, אי שם באמצע התואר בהנדסת חלל, כאשר בנוסף על הלימודים עצמם, ביליתי לא מעט זמן בקריאה בתחום, ואף כתיבה של כמה (הרבה :-] ) שורות בבלוג או בעיתון הפקולטי. כיום, יש לי כבר הרבה פחות זמן לעקוב אחר תוכניות לחקר המדעי של החלל, ואני ממשיך להתעדכן בעיקר בנושאים מקצועיים כאלו ואחרים.
אבל עכשיו, כשאני צופה בסרטון של נציג הדור הבא של הרובוטים, שיתחיל את תהליך המסובך של נחיתה על המאדים בעוד קצת יותר מ-24 שעות, אני מתלהב מחדש. למרות ההתקדמות הטכנולוגית, והניסיון החיובי שנצבר במשימות הקודמות, משימת נחיתה על כוכב לכת זר איננה פשוטה. ולמרות שמאדים, בזכות Spirit ו-Opportunity, נראה כבר מקום מוכר וידידותי, הוא מכיל הרבה אתגרים וסודות, שהחבר החדש, Curiosity(בעבר MSL) צריך יהיה לגלות.
לאלו מכם שרוצים לעקוב, אני ממליץ על הבלוג הישראלי בשם מסה קריטית. נחמד לדעת שיש עוד אנשים שמתעניינים, ואף יעקבו בדריכות אחר המבצע המורכב גם בשעות הבוקר (הפעם, ולמרות כל אותם השיגורים והמשימות הרבות שעקבתי אחריהם בשידור חי, אסתפק בבדיקה בערב).
[הערה: לא הולך להחיות את הבלוג, אבל הפעם הייתי לכתוב כמה מילים...]
כל המשפחה יחדיו. האם השלישי יהיה מוצלח לפחות כמו אלו שלפניו?
