לפני שנתיים, כשהיומן כבר פסק מלפעול, טרחתי לכתוב כמה מילים לכבוד מליאת 50 שנה לטיסתו של יורי גגארין. עכשיו זה תורה של האישה הראשונה בחלל, ולנטינה טרשקובה, שאקדיש לה כמה מילים (ולאחר מכן היומן יחזור לתהום הנשייה). אומנם במחשבה הראשונה אין משמעות גדולה למין של טייס החלל ברגע שהבעיות הטכנולוגיות של הטיסה נפתרו, אך על סביב החלוציות, שאלת השיוויון, וסוגיות אחרת יש מספיק חומר למחשבה...
קרדיט: ידיעות אחרונות.
