בעוד כמה ימים, ב- 12 לאפריל, חל יובל שנים לטיסה הראשונה של האדם לחלל. בעבר נהגתי לכתוב כמה מילים ולצרף תמונות וקישורים (ב-2008 ו-2007). לא הרבה השתנה מאז, ומה שנכתב אז מתאים גם להיום.
עדכון 16.04: התרשמות מהכנס באת"א.
ההרצאה של דר' פטרוביץ' היתה חביבה למדי. בין הנושאים שזכורים לי:
- שיגור של אדם לחלל לא הגיע מייד, אלא היה חלק מהתהליך: שיגור הלוויין הראשון ב-אוקטובר 57, שיגור של יצור חי (הכלבה לייקה) בנובמבר 57, שיגורו של הגוף המלאכותי הראשון לפני הירח (לונה-2) בספטמבר 59 וצילומו של הצד החיצוני שלו באוקטובר אותה השנה. ועם זאת מהירות הפיתוח, מהרעיון הכללי ועד ליישום ב-"ברזל" היתה מדהימה.
- ההיסטוריה זוכרת את הראשונים. אבל כבר מאז שנות ה-90 פורסמו הרבה מאוד חומרים שהציגו את התמונה האנושית המלאה של צוות הקוסמונאוטים. אלו שנפלו בדרך, לפעמים בגלל שטות, אלו שנבחרו להיות המחליפים, אלו שנהרגו.
- תוכנית השיגורים הבלתי-מאוישים של החללית "ווסטוק" (ברוסית - "מזרח"), היתה דרמטית למדי:
- 1960: מאי - שיגור האב-טיפוס, שגיאה במערכת בקרת הכוון גרמה להפעלת מנועי ההאטה בכיוון הלא נכון, מה שששינה את המועד והמיקום של הירידה מהמסלול. יולי - כשל המשגר גרם לאובדן החללית ביחד עם הכלבים שהיו על הסיפון. אוגוסט - הכלבים "בלקה" ו-"סטרלקה", ביחד עם כמה חיות קטנות יותר שוגרו והוחזרו בהצלחה. דצמבר - טיסה אחת נכשלה בגלל מנועי האטה, והחללית הושמדה במכוון, טיסה אחרת ביצעה מסלול תת-אורביטלי עקב תקלה במשגר. בשני המקרים החללית כללה זוג כלבים.
- 1961 - מרץ: 2 שיגורים מוצלחים עםכלב ובובת ניסויים בצורת בן אדם.
- כלומר נלקחו סיכונים מהותיים שכיום אף אחד לא היה לוקח.
- בשיגור עצמו היו כמה בעיות, חלקן רציניות. בין היתר:
- כתוצאה משגיאה במשגר המסלול היה 181x327 במקום 180x230 המתוכנן. המשמעות - במקרה של בעיה במנועי האטה, הגרר היה מוריד את החללית מהמסלול רק לאחר שלושים יום במקום פחות משבוע במסלול המיועד. ואילו אספקת חמצן ומזון היתה לשבוע בלבד.
- בשקילה לפני השיגור נמצא כי מסת החללית גדולה ב-14 ק"ג מהמתוכנן. נעשה עבודת חירום להורדת משקל.
- הפעלת מנועי ההאטה היתה קצרה מדי. כתוצאה מכך ומהשגיאה במסלול מקום הנחיתה בפועל מרוחק 600 ק"מ מהמקום המתוכנן.
ההרצאה של דר' צבי קפלן, ראש סוכנות החלל הישראלית היתה להיפך, מעיקה במקצת לדעתי, שכן לא הותאמה לקהל. מה גם, שלפחות עבורי ההרצאה לא חידשה כלום, למעט אולי שהוא כינה את הפרויקט הישראלי-איטלקי לפיתוח לוויין צילום היפר-ספקטרלי "שלום". לגבי -MUSAR הביא ראש סוכנות החלל אופטימיות זהירה, אבל לא עדכן מתי צריכה להתקבל ההחלטה לגבי תוכנית Discovery.
ההרצאה האחרונה היתה מעניינת מאוד - אבל עליה ארחיב ברשומה נפרדת.
סוף העדכון.
כרזה א'
כרזה ב'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה