Welcome

מאפריל 2011 - הכתיבה מופסקת לזמן בלתי מוגבל, למעט עדכונים קטנים. היומן הנוכחי מבוסס על היומן "היעד: חלל" שניהלתי באתר סיקור ממוקד.

12.4.2014

על הלילה של יורי, יום החלל, והזריחה של "אופק" חדש


היום, ה-12 לאפריל, הוא יום חקר המאויש הבינלאומי, הידוע ברוסיה כ-"יום הקוסמונאוטיקה", שמציין את תאריך השיגור של האדם הראשון לחלל, בשנת 1961. השבוע, במקרה, גם ישראל חגגה אירוע "חללי" - שיגור של לוויין חדש, "אופק 10".



[01:10] כדור אש בוהק מתחיל את עליותו האצילית בשקט מפתיע, שכן לנהימות הכבדות של המנוע לוקח זמן להגיע לאוזני הצופה. הטיל מטפס מעלה, חותך ומאיר מבפנים את העננים התועים הנמצאים בדרכו. מסלולו מתקופף בקצב הולך וגובר והזיק קטן אט אט - ואז נעלם בפתאומיות. המנגנון הפירוטכני מבצע את עבודתו והשלב הראשון נפרד מהמשגר בזַפְּטָה רצינית ומשליך את עצמו לידי כוח הכבידה. אנשי שדה השיגור והמפתחים, שנשארו במבני פיקוד על הקרקע צופים בדריכות במסכים, מנטרים ומפקחים בדריכות, בעוד שהאחרים ממשיכים לעקוב אחר הטיל באמצעים האופטיים או המכ"מים. המנוע השני נדלק והטיל ממשיך בטיפוסו. המטען המועיל, מקופל מתחת לחופה, רועד לו בדרכו ליעדו הסופי.

סביר להניח שבכל שיגור בעולם אנשי הבטיחות הינם הראשונים לשמוח - עבודתם נגמרת ברגע שהמשגר אינו יכול לתמרן עוד כדי להגיע לאזורים מסוכנים. זאת לעומת אנשי הלוויין, שה-'בייבי' שלהם נעלם מעבר לאופק ויזרח מחדש רק לאחר הקפת כדור הארץ, מה שיקח לו למעלה משעה. לעיתים גם נדרש להכניס את הלוויין למסלול המתאים, לבצע בדיקות למערכות השונות וכו'. אך השיגור הוא בוודאי השלב המרהיב וגם המסוכן ביותר.



אלא אם בלוויין הזה יש אדם. 

גם במידה ולמדינה יש טיל בעל כושר נשיאה מתאים, דבר לא פשוט בפני עצמו, נדרשים עוד לא מעט משאבים כדי להיכנס למועדון המצומצם ביותר של מדינות המסוגלות להביא את האדם לחלל ולהחזירו בבטחה. פיתוח וניסוי של מערכות קיום חיים, חזרה לאטמוספרה, נחיתה והצלה. אך בתחילת הדרך, מעבר לשאלות הפרקטיות מסביב היו גם שאלות גדולות לגבי היכולת של האדם לתפקד בסביבה העוינת. ולמרות עבודות הכנה תיאורטיות, שיגור יצורים חיים כמו כלבים וקופים, היתה רק דרך אחת לוודא זאת...


כיום כבר למעלה מ-500 אנשים רשאים להיקרא אסטרונאוטים. 4 מהם אף שהו בחלל למעלה משנה ברצף (!). אך עדיין, אותו ההישג בו היה שותף יורי גגארין לפני 53 שנים הינו מאורע משמעותי בקנה מידה היסטורי. כיום נראה כי הלהט והקסם של חקר החלל ע"י שיגור בני האדם אל מחוץ לכדה"א פחתו. אולי התחרות המחודשת עם האימפריה הקומוניסטית החדשה סין, או יוזמות פרטיות (אלון מאסק שליט"א) יתנו את הדחיפה להשקעת המשאבים הדרושה. אני מאמין כי זו היא חובתינו כמין האנושי.


כאמור, השבוע הצטרף בן משפחה נוסף למשפחת לוויינים "כחול-לבן". ע"פ ההודעות הרשמיות, למפתח וללוויין שלום. ברכות חמות! נקווה שהמשפחה תמשיך ותצמח. בתחילת השנה פורסם כי ישראל נמצאת במגעים לשגר אדם חלל, שיהיה האסטרונאוט השני של ישראל, אחרי אילן רמון ז"ל. נקווה שמיזם זה יצא לפועל! 


בנוסף ליום עצמו, שקיבל את הסטטוס הבינלאומי יחסית לא מזמן, נהוג לציין במערב גם את "הלילה של יורי" - הרצאות והפעלות שונות הנערכות בד"כ בשעות הערב. להתעדכן באירועים אלו בישראל השנה ניתן >כאן<. עוד על "יום הקוסמונאוטיקה" אפשר לקרוא בפוסט מלפני מספר שנים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה