טיסה ראשונה (מס' סידורי USA-212): כלי OTV-1, שיגור בתאריך 22.04.2010, ע"ג Atlas V, מ-Cape Canaveral. נחיתה ב-03.12.2010 בבסיס Vandenberg.
טיסה שנייה (מס' סידורי USA-226): כלי OTV-2, שיגור בתאריך 05.03.2011, ע"ג Atlas V, מ-Cape Canaveral.
להלן ריכוז מאמרים וידיעות בנושא.
X-37B - This Is Only A Test, Dr J. Morris, 16.03.2011, space-travel.com
טענה מעניינת: בחלל נערכים 2 ניסויים עצמאים - חא"א אחראי על הכלי, ואילו ה-NRO אחראי על המטעד, שאותו הוא מפתח.
חטיבת Phantom Works של בוינג בנתה את שני אבי-הטיפוס של הכלי עבור גוף שנקרא Air Force Rapid Capabilities Office.
Officials anticipate more flights of X-37 space plane, S. Clark, 07.02.2011, spaceflightnow.com
טענות מעניינות: הטיסה השלישית תבוצע ע"י OTV-1, ואין עדיין החלטה לגבי מידת מוכנתו לשיגור.
כמו כן, עדיין לא ברור מתי יתבצע השיגור, כי לוח השיגורים של Atlas-5 מפלורידה צפוף מדי. נבחנות האפרויות לשיגור ע"ג Delta-4, או שיגור מבסיס Vanderberg.
Why the Russian Space Plane Won’t Fly, D. Axe, 02.02.2011, wired.com
טענות מעניינות: ב-2011 צפויים 2 שיגורים של X-37
הממשל הרוסי מעדיף פרויקטים עם מטרה מוגדרת, מאשר פרויקטים כלליים, כגון מטוסי חלל (ע"פ Podvig).
תגובתי לכמה מהטענות:
חלק מהטענות נכונות: משטחי עילוי, הגאים, הגנה תרמית, דלק להורדה מהמסלול - עולים במשקל רב. גודל תא המטען מציב אילוצים על השימושים בו. חלקים אחרים במשימה, כמו אלגוריתמים לנחיתה אוטומוטית, מוסיפים סיבוכיות וסיכונים.
אבל הטענה ש: "Everything the X-37 can apparently do, simpler spacecraft could do better and cheaper", אינה מדוייקת. X-37 יהיה הרבה יותר גמיש מבחינת מקום, זמן ותנאי הנחיתה. קפסולה איננה פתרון אם רוצים להחזיר לוויינים שלמים לכדה"א. X-37 יהיה גם הרבה יותר גמיש כפלטפורמה למגוון אופרציות על לוויינים בעודם במסלול - בין אם לתיקון, בחינה, או אף פגיעה בהם. במיוחד אם מדובר על משימות חד-פעמיות, ללוויינים שונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה