על הלילה של יורי, יום החלל, והזריחה של "אופק" חדש

היום, ה-12 לאפריל, הוא יום חקר המאויש הבינלאומי, הידוע ברוסיה כ-"יום הקוסמונאוטיקה", שמציין את תאריך השיגור של האדם הראשון לחלל, בשנת 1961. השבוע, במקרה, גם ישראל חגגה אירוע "חללי" - שיגור של לוויין חדש, "אופק 10".

צעד היסטורי לתוכנית החלל הסינית - נחיתה מוצלחת של החללית שנז'ה-3 על הירח

לא כל יום קורים אירועים היסטוריים בתחום החלל. אך ליום הזה, ובתקווה למה שעתיד לבוא, חיכו חובבי הקוסמונאוטיקה (חקר החלל ע"י האדם) כ-40 שנה. נחיתה רכה על הירח - ובשידור חי.
למי שכבר מכיר שטחית את הנושא והיה רוצה לראות קצת פרטים טכניים - דלגו ישר לכאן.

פרספקטיבה היסטורית:

למרות שלא ניצחה במירוץ להנחתת האדם לחלל, הצליחה בריה"מ לפתח תוכנית נחיתות אוטומטיות על הירח, שכללה בין היתר את משימות ה-'לונוחוד' (רכב רובוטי שנשלט מכדה"א ; בוצעו 2 משימות מוצלחות ב-1970 וב-1973), ומשימת החזרת דגימות קרקע (1970,1972 ו-1976)). מנגד, תוכנית האמריקאית המפורסמת, 'אפולו' ביצעה 6 נחיתות מוצלחות, בין השנים 1969-1972. לאחר מכן העניין של המעצמות כלפי הירח פסק. צומת הלב כלפי הירח חזר דווקא בזכות מדינות חדשות, אך כלל בעיקר שיגורי לוויינים שיקיפו את הירח, ורק לקראת סוף משימתם ביצעו ריסוק מבוקר על פניו - Hiten היפני ב-1993, SMART-1 האירופאי ב-2006, ה- Chandrayaan-1 ההודי ב-2008 ו-ה Chang'e 1 הסיני ב-2009.

סקירת כל הנחיתות הרכות על הירח

משימת שנז'ה-3

התוכנית הסינית למחקר הירח, שקיבלה את הכינוי 'שנז'ה' (ע"ש אלת הירח) מחולקת למספר שלבים. השלב הראשון כלל שיגור גשושיות לחישה מרחוק - לווייני תצפית, שנועדו לבדוק את היכולת להציב לוויין מסביב לירח, לצלם את פני הירח לצרכים מדעיים ולבחור מקום נחיתה עתידי. אלו הן המשימות Chang'e 1 ו-2 ששוגרו ב-2007 ו-2010. החלק השני כולל נחיתות רכות ושימוש ברכבים רובוטיים קטנים, למחקר מתקדם.

תוכנית החלל של סין - לחצו להגדלה

הראשונה שבהם היא החללית שנז'ה-3, ששוגרה בראשון לדצמבר 2013. לאחר כמעט שבוע, החללית נכנסה למסלול בגובה 100 ק"מ מעל לירח. לאחר כמה ימי בדיקות תקינות מערכות ומעבר באזור הנכון, ביום שבת, ה-14 לדצמבר, המנוע הראשי הופעל ל-12 דקות במהלכם החללית האטה והחלה להתקרב לפני הירח. 

סרטון תלת מימדי נאה, אם כי בעל אי-דיוקים טכניים רבים

(למשל פתיחת הפנלים נעשתה לאחר הנחיתה והרובוט אינו יכול לבצע קידוח בסלע)

החלק העיקרי של שנז'ה-3 היא הנחתת [לחצו לתמונה בדף נפרד], חללית במשקל 1200 ק"ג, שמיועדת לבצע את הנחיתה האוטומטית. בנוסף לביצוע משימות מדעיות, שעבורם היא מצוידת ב-7 מכשירים ומצלמות, היא משמשת גם לבדיקת טכנולוגיות עבור משימות עתידיות, שנז'ה-5 והבאות אחריה, שיבצעו צעד נוסף ויחזירו דגימות קרקע. החלק הנוסף הוא רכב רובוטי קטן (rover), בשם Yutu [קישור לערך בויקיפדיה], במשקל של כ-150 ק"ג, המזכיר בתצורתו את העכברים האופנוברים ממאדים הרוברים האמריקאים ממאדים - ספיריט ואופורטיניטי. תיבה על בסיס 6 גלגלים, ותורן קטן המחזיק את 'הראש', עם מצלמות המאפשרות מבט סטריאו, מכ"מ חודר קרקע למחקר מבנה פני הירח, וספקטרומטר המחובר על זרוע נפרס.

אז מה לפנינו?

היום, בשבת 14 לדצמבר, 15:20 שעון ישראל, החללית נחתה בהצלחה. גם שלב פתיחת הפנלים הסולאריים (הנוספים על סוללה גרעינית קטנה) של הנחתת בוצע בהצלחה. לאחר כ-8 שעות, במהלכן בוצעו בדיקות אוטומטיות ומן הקרקע, התחיל שלב פריסת הרכב החללי שהונחת בהצלחה [קישור לסרטון]. המשימה מתוכננת להימשך כ-3 חודשים. 

יובל לטיסת האישה הראשונה בחלל!

לפני שנתיים, כשהיומן כבר פסק מלפעול, טרחתי לכתוב כמה מילים לכבוד מליאת 50 שנה לטיסתו של יורי גגארין. עכשיו זה תורה של האישה הראשונה בחלל, ולנטינה טרשקובה, שאקדיש לה כמה מילים (ולאחר מכן היומן יחזור לתהום הנשייה). אומנם במחשבה הראשונה אין משמעות גדולה למין של טייס החלל ברגע שהבעיות הטכנולוגיות של הטיסה נפתרו, אך על סביב החלוציות, שאלת השיוויון, וסוגיות אחרת יש מספיק חומר למחשבה... 

קרדיט: ידיעות אחרונות.

8 שנים אחרי...

אי שם בסוף 2003, בעודי תלמיד בתיכון, הייתי מרותק לאנימציה ממוחשבת של חללית הנכנסת לאטמוספרה של מאדים, מאטה עם מצנח, ומשחררת גוש כדורים בצורת פירמידה, המקפץ לו על שטחו של כוכב הלכת האדום. לאחר שהגוש נעצר, הוא נפתח ויצא ממנו רובוט, בצורה של שולחן קטן עם שישה רגליים בעלי גלגלים ו-"ראש" עם מצלמה. הסרטון שתיאר בצורה דרמטית את כל התהליך המסובך ועתיר הסיכונים של הנחיתה הלהיב אותי מאוד.

במהלך ה-8 שנים שעברו ההתעניינות שלי הלכה וגברה עד שהגיע לשיא, אי שם באמצע התואר בהנדסת חלל, כאשר בנוסף על הלימודים עצמם, ביליתי לא מעט זמן בקריאה בתחום, ואף כתיבה של כמה (הרבה :-] ) שורות בבלוג או בעיתון הפקולטי. כיום, יש לי כבר הרבה פחות זמן לעקוב אחר תוכניות לחקר המדעי של החלל, ואני ממשיך להתעדכן בעיקר בנושאים מקצועיים כאלו ואחרים.

אבל עכשיו, כשאני צופה בסרטון של נציג הדור הבא של הרובוטים, שיתחיל את תהליך המסובך של נחיתה על המאדים בעוד קצת יותר מ-24 שעות, אני מתלהב מחדש. למרות ההתקדמות הטכנולוגית, והניסיון החיובי שנצבר במשימות הקודמות, משימת נחיתה על כוכב לכת זר איננה פשוטה. ולמרות שמאדים, בזכות Spirit ו-Opportunity, נראה כבר מקום מוכר וידידותי, הוא מכיל הרבה אתגרים וסודות, שהחבר החדש, Curiosity(בעבר MSL) צריך יהיה לגלות.

לאלו מכם שרוצים לעקוב, אני ממליץ על הבלוג הישראלי בשם מסה קריטית. נחמד לדעת שיש עוד אנשים שמתעניינים, ואף יעקבו בדריכות אחר המבצע המורכב גם בשעות הבוקר (הפעם, ולמרות כל אותם השיגורים והמשימות הרבות שעקבתי אחריהם בשידור חי, אסתפק בבדיקה בערב).

[הערה: לא הולך להחיות את הבלוג, אבל הפעם הייתי לכתוב כמה מילים...]

כל המשפחה יחדיו. האם השלישי יהיה מוצלח לפחות כמו אלו שלפניו?

הקבוצה הישראלית בתחרות Lunar Xprize

ההרצאה המעניינת (והקצרה) ביותר בכינוס שהוקדש למליאת יובל שנים לטיסתו של יורי גגארין לחלל היתה על SpaceIL, הקבוצה הישראלית בתחרות Lunar Xprize.

יובל לטיסת גגארין - עדכון.

בעוד כמה ימים, ב- 12 לאפריל, חל יובל שנים לטיסה הראשונה של האדם לחלל. בעבר נהגתי לכתוב כמה מילים ולצרף תמונות וקישורים (ב-2008 ו-2007). לא הרבה השתנה מאז, ומה שנכתב אז מתאים גם להיום.

אבל בינתיים - קישור לידיעה על האירועים הקשורים לתאריך בישראל.



עדכון 16.04: התרשמות מהכנס באת"א.

SpaceX Falcon Heavy

חברת SpaceX הודיעה על פרויקט שאפתני חדש - משגר גדול במיוחד, עם כושר הרמה של כ-50 טון ל- LEO.

                               קרדיט: SpaceX